מתי בפעם האחרונה הזדמן למי מכם במהלך שבוע העבודה לנסוע לביקור בכנס באווירה בינ”ל בעיר הבירה, לנסוע ברכבת הקלה על גשר המיתרים, לפגוש מקרוב בערך מא-א-תיים סלב’ס ( להלן רשימה חלקית לאו דווקא לפי סדר החשיבות) ולשוב הביתה מרוצים?

• ד”ר רות וסטהיימר  (נוכחותה הבימתית עומדת ביחס הפוך לגובהה!)
•  ריטה (בשמלה לבנה מחטבת!)
•  טל ברודי (בחליפה! הוא על המפה ונשאר על המפה!)
•  מנכ”ל התנועה הרפורמית – הרב העו”ד גלעד קריב
•  שרון סטון (היא באמת נראית כמו מיליון דולר)
•  מנכ”ל סיילספורס.קום, מארק בניוף (גבוה מאוד, מסתכל בעיקר קדימה ולא למטה על אנשים, בעיקר לא על אנשים מתחת גובה 1.80, ראה ד”ר רות לעיל, אלא אם כן זאת שרון סטון…)
•  פרופ’ דן אריאלי

אה, כמעט שכחתי, גם התותח הזה בן ה 90  שהביא את כל החבר’ה האלה ארצה.. כבוד נשיא המדינה, שמעון פרס הפנלים היו מהוקצעים ומעוררי מחשבה. בהפסקות אי אפשר היה שלא להתפעל מההפקה המרשימה ובהרצאות אי אפשר היה להשאר אדישים להומור הדק שהכניס יוסי ורדי להנחייה, כאשר הרשה לעצמו להתבדח על חשבונם של כל אחד מהפאנליסטים: ד”ר וסטהיימר שיש לה 4000 עוקבים פחות בטוויטר מלדן אריאלי, מנכ”ל אחת החברות שלא נזכיר את שמה (בתחום מיחשוב הענן :-)), שנראה כמו בודהה  (באזור המותניים…) וכו. שמעתי וקראתי את הביקורת לגבי ממדי הארוע והסגנון הנוצץ שאולי חרגו מהמקובל במחוזותינו.

אני מבינה הביקורת – אך לשמוע מנכ”לים של חברות בינלאומיות מובילות, שהגיעו ארצה רק (!!!) עבור ארוע זה, משבחים את נשיא המדינה, מתחייבים לפתוח מרכזי פיתוח בישראל, להרחיב גיוסי כח אדם ולמרכזים קיימים כו’ –  כן, אז אולי אפשר להבין שאנחנו המרוויחים העיקריים מארוע זה!! אחת היוזמות היפות בארוע היתה מוקדשת לתצוגת טכנולוגיות מוח פורצות דרך – במסגרת התערוכה המוצגת בוועידה, התמודדו דוקטורנטים למדעי המוח על הבכורה.

חברה קטנטונת עם כ 20 עובדים שבתה את ליבי – הם פיתחו מוצר המסייע לאנשים כבדי ראייה לקרוא תוכן ולהבין הקשרים ע”י הקראת הטקסט דרך מצלמה ואוזנייה. כשראיתי את אחד הדוגמנים (לא לפתח ציפיות מוגזמות…) מרכיב את המצלמה על משקפיו וזוכה להקראה אוטומטית של פיסת עיתון שהחזיק בידו – הרגשתי שהגעתי למקום הנכון. מייד נידבתי דוגמניות מהמשפחה (סבתא בת 95 ודודה בת 85) לטובת הפיילוט. על משקל “יצא לחפש אתונות ומצא מלוכה” (שמואל א’, י’), הגעתי להתחכך בשועי עולם ומצאתי טכנולוגיה שימושית!

בסיום הביקור, יכולתי לרדוף אחרי מישהו מהסלב’ס ולבקש תמונה שאפשר לפרסם ב DAILY-MAILY אבל העדפתי לעצור בתחנת הרכבת הקלה שברחוב החלוץ וללכת לספר לסבתא שאולי נמצא מזור לכאבה – ונוכל בקרוב שוב לשוחח על הספרים שהיא קוראת.

מבחינתי היה שווה.